NSAIDS
- 6 minutes read - 1122 words
האם תרופות ממשפחת האיבופרופן ותרופות אנטי דלקתיות נוספות פוגעות במערכת החיסונית?
בקיצור
ימים טרופים, מטורפים של מגיפת הקורונה שאחראי לה וירוס ה- SARS-Cov-2, הידוע לשימצה כמדבק מאוד, ועל פי דיווחים, בעל פוטנציאל הרג של *לפחות* פי 6 משפעת (0.6%).
אחד הדברים הראשונים שאדם עושה כנראה לאחר שעולה חום גופו בעקבות מחלה, וכנראה עשו גם חלק מאותם אנשים שנדבקו בקורונה במגיפה שפרצה בינואר הזה (2020), הוא ליטול תרופה ללא-מרשם להורדת חום ממשפחת האיבופרופן, שהידועות מבינהן קרויות בשמן המסחרי בארץ “אדוויל” ו"נורופן”.
בעקבות המלצת שר הבריאות הצרפתי (שבאופן מפתיע לפוליטיקאי בימינו, הינו רופא אמיתי) שלא לקחת תרופות מורידות חום ממשפחה זאת* אלא רק כאלה ממשפחת הפארצטאמול (לדוגמא, אקמול), שכן הן עלולות להחמיר את הזיהום, יצאתי לאינטרנט לחפש אולי סימוכין לעניין הזה.
אולי מישהו כבר בדק, חקר ומצא, בלי קשר לקורונה - האם יש איזו אמת בדבר הזה על האיבופרופן. אולי זה נכון אבל פשוט לא סיפרו לנו. אז כן, כפי
שהכותרת הקליקבייטית מעידה, יש מחקר כזה.
יש וחשוב לציין שבימים האחרונים עלו קולות המחזקים ואחרים המחלישים הנחה זאת בקשר לשימוש באיבופרופן והדעות לכאן ולכאן. ארגון הבריאות העולמי (WHO) יצא בהודעת דוברות שתמכה בהפסקת שימוש ולאחר מכן יצאה בהצהרה
הפוכה
בו באותה עת פירסם כתב העת היוקרתי The Lancet מאמר†† אשר מעלה חשש, באמצעות היסק תיאורטי - אך לא בדוק ניסויית, כי שימוש כללי במעכבי ACE שאיבופרופן משתייכים לקבוצה זאת, מביאים לביטוי ביתר של ACE2 שהוא חלבון המטרה של נגיף SARS-Cov-2. זאת בהתבסס כי שיעור משמעותי ממקרי המוות כתוצאה מהמחלה אותו מחולל הנגיף הם חולים במחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת אשר לרוב מטופלים במעכבי ACE.
אז בקיצור, ואני לא רופא, לפחות על פי המחקר אותו אביא מטה וביחס למחקרים אחרים (על אף הסתירות ביניהם), לא מומלץ ליטול מורידי חום ממשפחת האיבופרופן כי הם עלולים להחליש את התגובה החיסונית באופן דרמטי. מאידך יש לזכור כי זהו מחקר אחד שלא ממש עשה גלים בעולם המדע וייתכן ומימצאיו הופרכו במחקרים שבאו לאחריו. לשיפוטכם ולשיקול שכלכם יהיה אשר יהיה כוחו, אמן!
בהרחבה
כותרת המאמר** היא כמעט שערוריה. המאמר פורסם בכתב עת רציני בשנת 2009 וכותרתו המתורגמת היא: איבופרופן ועוד סוגי תרופות נוגדות דלקת מעכבות/מונעות (inhibit) ייצור נוגדנים בתאים אנושיים.
רגע אבל מה זה בכלל “משפחת ה-NSAID”?
טוב, זוהי משפחת חומרים מעכבי דלקת לא מובססי סטרואידים ופעולתם הרלוונטית להורדת חום והפחתת תגובה דלקתית היא בעיכוב (פגיעה בכושר הייצור) של, בין היתר, חלבון (אנזים) בשם Cox-2.
בקווים מאוד כללים, “תוצר” פעילותו של אנזים זה, המצוי בתאים רבים בגוף היא תגובה דלקתית. חלקנו מרגישים מהי תגובה דלקתית בצורה די ברורה: נחוש בחום, נפיחות וכאב. זהו מנגנון גיוס כללי של מערכת החיסון לפעול באזור מסוים. כנראה שחסימת אותו Cox-2 תביא להפחתת התגובה הדלקתית (טוב, זה די מוכח) אבל לא ממש נבדק אם חסימת האנזים הזה בתאי מערכת החיסון עצמה (ולא בתאים הפגועים עצמם), נניח סתם כ"נזק משני” מעצם הימצאותם של תאים אלה בדם בסמוך לתאים שנפגעו, תביא גם לפגיעה בתגובה הטבעית והרצויה של תאים אלה בייצור נוגדנים. ופגיעה בייצור נוגדנים רבותי היא לא עניין שולי.
בזמן כתיבת המאמר, כאמור - בשנת 2009, היו כ-50 סוגי חומרים במשפחה הנ"ל וכבר אז היו ידועות תופעות לוואי רבות הכוללות: פגיעה בכבד, פגיעה בעינים, דלקת קרום המח, פגיעה בהחלמה משברים, רעילות במערכת העיכול (שנפתרה על ידי מעכבים ספציפים ל- Cox-2 ומניעת עיכוב קרוב משפחתו Cox-1) אך אותם מעכבים יותר ספציפיים נצפו כגורמים להתקפי לב ושבץ. כמוכן, כך מוסיפים הכותבים במאמר, יש יותר ויותר עדויות לכך כי קיימת אפשרות כי משפחת חומרים אלה גורמים לפגיעה בתאי T ובמונוציטים (שמתמיינים למקרופג'ים בין היתר) המהווים חלק מהתגובה החיסונית.
נראה לי שעד כאן כבר יש מספיק סיבות מדוע לא כדאי לקחת מפחיתי דלקת וחום ממשפחת האיבופרופן. אבל הנה, במאמר הלכו לבדוק פן נוסף של אפשרות לנזק שתרופות אלה גורמות - נזק לתאי B האחראים לייצור נוגדנים. נוגדנים חבר'ה! אלה שבין היתר תוקפים וירוסים. הולישיט…
מה עשו?
לקחו דגימות דם אנושיות ובודדו מהן תאי דם לבנים ובהמשך ספציפית תאי B.
בעזרת שני חומרים ידועים הגורמים לתגובה חיסונית ויצירת נוגדנים (שאפשר בקלות אחרכך למדוד את כמות הנוגדנים שנוצרו כנגד אותם חומרים) יצרו בתאים המבודדים תגובה חיסונית. לחלק מהתאים נתנו מעין טיפול בריכוז פרמאקולוגי בחומרים הבאים: אינדומטצין (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר), SC-58125 (חוסם cox-2 ספציפי), אספירין, טיילנול (ממשפחת פאראצטמול - בארץ ידוע כאקמול) ונפרוקסן (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר)
התוצאות הראו שחומרים אלו הביאו להפחתה משמעותית ביכולת התאים לייצר נוגדנים. ובאופן ספציפי, כאשר בדקו את תגובת התאים בנוכחות איבופרופן ראו הפחתה ביצור נוגדנים מסוג מסויים ב-97% ובסוג אחר ב-70%.
החוקרים המשיכו ובידדו תאי B בלבד וכן בדקו במספר זנים של עכברי מעבדה שחלקם נעדרו Cox-2 (כבקרה בניסוי).
כמוכן נבדקו קשרים של מנה ותגובה, וקשר לחלון הזמן בו ניתנו החומרים. נבדק האם התרופות פגעו פגיעה כללית בחיות (viability) של התאים
הנבדקים (בקצרה - לא)
לפני המסקנות הבומבסטיות צריך לסייג כי לא ממש נסגר הלופ הקושר בין מעכבי Cox-2 לעיכוב יצירת נוגדנים. כלומר הסיבה המולקולרית והקשר בין החומרים ופעולתם על כל מיני מנגנוני בקרה תאיים לא הובנו לגמרי, אבל:
מסקנות
אקצר מאוד את המאמר ואגיע למסקנות שעיקרן הוא שנטילת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן, בסמוך לזמן המפגש עם גורם המחלה עלולה להביא להפחתה משמעותית ביכולתם של תאי B לייצר נוגדנים. לכך יש השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור למתן חיסונים באוכלוסיה (ובעיקר בקשישים הנוטלים סוגים רבים של NSAIDs) וכן בקרב הציבור הכללי בכל הקשור בהתמודדות עם זיהומים, בדגש על זיהומים ויראליים:
In conclusion, we report that a panel of widely used NSAIDs blunts antibody synthesis in human PBMCs and in purified B cells. Ibuprofen’s ability to reduce antibody production was concentration- and time-dependent and likely occurred via Cox-2 inhibition. Our results call for awareness regarding the consequences that NSAIDs can have on immunity. NSAIDs are one of the most commonly used drugs; they are recommended for all age categories, are prescribed for relieving transient pain or in cases of serious inflammatory diseases. By decreasing antibody synthesis, NSAIDs also have the ability to weaken the immune system which can have serious consequences for children, the elderly and the immune-compromised patients.
או בשפה פשוטה, כנראה שמפחיתי חום ודלקת ממשפחת האיבופרופן, באמצעות חסימת Cox-2 גורמים להפחתה מדודה ׁׁ(זאת אומרת שלא סתם תלויה בנוכחות, אלא כזאת שיש בה קשר של כמות-תגובה) בכושר ייצור נוגדנים של תאים לבנים בכלל ותאי B בפרט.
עקב שכיחות השימוש הרבה בהם, החוקרים מזהירים כי יתכנו השלכות חמורות בשימוש בתרופות אלו, ובעיקר
בעת הצורך במערכת חיסונית מתפקדת במלואה. ואני תוהה איך לא שמענו על כך מאף אחד ובוודאי לא מרופאי המשפחה, עד היום.
יש לציין כי במאמר*** שקדם למאמר זה, הראו החוקרים מעכבי Cox-2 הביאו להפחתה ביצירת נוגדנים כנגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)
וכהערת שוליים למתאמנים אפנה אתכם לקרוא עוד מאמר† שבו מראים כי צריכת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן פוגעת בתגובה החיובית של השרירים לאימון
מקורות
* French health minister tweet
** Cell Immunol. 2009 ; 258(1): 18–28. doi:10.1016/j.cellimm.2009.03.007.
*** Ryan EP, Malboeuf CM, Bernard M, Rose RC, Phipps RP
J Immunol. 2006 Dec 1; 177(11):7811-9.
† Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Mar;282(3):E551-6.
†† Fang, Lei et al. The Lancet Respiratory Medicine, 2020, Volume 0, Issue 0
בקיצור
ימים טרופים, מטורפים של מגיפת הקורונה שאחראי לה וירוס ה- SARS-Cov-2, הידוע לשימצה כמדבק מאוד, ועל פי דיווחים, בעל פוטנציאל הרג של *לפחות* פי 6 משפעת (0.6%).
אחד הדברים הראשונים שאדם עושה כנראה לאחר שעולה חום גופו בעקבות מחלה, וכנראה עשו גם חלק מאותם אנשים שנדבקו בקורונה במגיפה שפרצה בינואר הזה (2020), הוא ליטול תרופה ללא-מרשם להורדת חום ממשפחת האיבופרופן, שהידועות מבינהן קרויות בשמן המסחרי בארץ “אדוויל” ו"נורופן”.
בעקבות המלצת שר הבריאות הצרפתי (שבאופן מפתיע לפוליטיקאי בימינו, הינו רופא אמיתי) שלא לקחת תרופות מורידות חום ממשפחה זאת* אלא רק כאלה ממשפחת הפארצטאמול (לדוגמא, אקמול), שכן הן עלולות להחמיר את הזיהום, יצאתי לאינטרנט לחפש אולי סימוכין לעניין הזה.
אולי מישהו כבר בדק, חקר ומצא, בלי קשר לקורונה - האם יש איזו אמת בדבר הזה על האיבופרופן. אולי זה נכון אבל פשוט לא סיפרו לנו. אז כן, כפי
שהכותרת הקליקבייטית מעידה, יש מחקר כזה.
יש וחשוב לציין שבימים האחרונים עלו קולות המחזקים ואחרים המחלישים הנחה זאת בקשר לשימוש באיבופרופן והדעות לכאן ולכאן. ארגון הבריאות העולמי (WHO) יצא בהודעת דוברות שתמכה בהפסקת שימוש ולאחר מכן יצאה בהצהרה
הפוכה
בו באותה עת פירסם כתב העת היוקרתי The Lancet מאמר†† אשר מעלה חשש, באמצעות היסק תיאורטי - אך לא בדוק ניסויית, כי שימוש כללי במעכבי ACE שאיבופרופן משתייכים לקבוצה זאת, מביאים לביטוי ביתר של ACE2 שהוא חלבון המטרה של נגיף SARS-Cov-2. זאת בהתבסס כי שיעור משמעותי ממקרי המוות כתוצאה מהמחלה אותו מחולל הנגיף הם חולים במחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת אשר לרוב מטופלים במעכבי ACE.
אז בקיצור, ואני לא רופא, לפחות על פי המחקר אותו אביא מטה וביחס למחקרים אחרים (על אף הסתירות ביניהם), לא מומלץ ליטול מורידי חום ממשפחת האיבופרופן כי הם עלולים להחליש את התגובה החיסונית באופן דרמטי. מאידך יש לזכור כי זהו מחקר אחד שלא ממש עשה גלים בעולם המדע וייתכן ומימצאיו הופרכו במחקרים שבאו לאחריו. לשיפוטכם ולשיקול שכלכם יהיה אשר יהיה כוחו, אמן!
בהרחבה
כותרת המאמר** היא כמעט שערוריה. המאמר פורסם בכתב עת רציני בשנת 2009 וכותרתו המתורגמת היא: איבופרופן ועוד סוגי תרופות נוגדות דלקת מעכבות/מונעות (inhibit) ייצור נוגדנים בתאים אנושיים.
רגע אבל מה זה בכלל “משפחת ה-NSAID”?
טוב, זוהי משפחת חומרים מעכבי דלקת לא מובססי סטרואידים ופעולתם הרלוונטית להורדת חום והפחתת תגובה דלקתית היא בעיכוב (פגיעה בכושר הייצור) של, בין היתר, חלבון (אנזים) בשם Cox-2.
בקווים מאוד כללים, “תוצר” פעילותו של אנזים זה, המצוי בתאים רבים בגוף היא תגובה דלקתית. חלקנו מרגישים מהי תגובה דלקתית בצורה די ברורה: נחוש בחום, נפיחות וכאב. זהו מנגנון גיוס כללי של מערכת החיסון לפעול באזור מסוים. כנראה שחסימת אותו Cox-2 תביא להפחתת התגובה הדלקתית (טוב, זה די מוכח) אבל לא ממש נבדק אם חסימת האנזים הזה בתאי מערכת החיסון עצמה (ולא בתאים הפגועים עצמם), נניח סתם כ"נזק משני” מעצם הימצאותם של תאים אלה בדם בסמוך לתאים שנפגעו, תביא גם לפגיעה בתגובה הטבעית והרצויה של תאים אלה בייצור נוגדנים. ופגיעה בייצור נוגדנים רבותי היא לא עניין שולי.
בזמן כתיבת המאמר, כאמור - בשנת 2009, היו כ-50 סוגי חומרים במשפחה הנ"ל וכבר אז היו ידועות תופעות לוואי רבות הכוללות: פגיעה בכבד, פגיעה בעינים, דלקת קרום המח, פגיעה בהחלמה משברים, רעילות במערכת העיכול (שנפתרה על ידי מעכבים ספציפים ל- Cox-2 ומניעת עיכוב קרוב משפחתו Cox-1) אך אותם מעכבים יותר ספציפיים נצפו כגורמים להתקפי לב ושבץ. כמוכן, כך מוסיפים הכותבים במאמר, יש יותר ויותר עדויות לכך כי קיימת אפשרות כי משפחת חומרים אלה גורמים לפגיעה בתאי T ובמונוציטים (שמתמיינים למקרופג'ים בין היתר) המהווים חלק מהתגובה החיסונית.
נראה לי שעד כאן כבר יש מספיק סיבות מדוע לא כדאי לקחת מפחיתי דלקת וחום ממשפחת האיבופרופן. אבל הנה, במאמר הלכו לבדוק פן נוסף של אפשרות לנזק שתרופות אלה גורמות - נזק לתאי B האחראים לייצור נוגדנים. נוגדנים חבר'ה! אלה שבין היתר תוקפים וירוסים. הולישיט…
מה עשו?
לקחו דגימות דם אנושיות ובודדו מהן תאי דם לבנים ובהמשך ספציפית תאי B.
בעזרת שני חומרים ידועים הגורמים לתגובה חיסונית ויצירת נוגדנים (שאפשר בקלות אחרכך למדוד את כמות הנוגדנים שנוצרו כנגד אותם חומרים) יצרו בתאים המבודדים תגובה חיסונית. לחלק מהתאים נתנו מעין טיפול בריכוז פרמאקולוגי בחומרים הבאים: אינדומטצין (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר), SC-58125 (חוסם cox-2 ספציפי), אספירין, טיילנול (ממשפחת פאראצטמול - בארץ ידוע כאקמול) ונפרוקסן (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר)
התוצאות הראו שחומרים אלו הביאו להפחתה משמעותית ביכולת התאים לייצר נוגדנים. ובאופן ספציפי, כאשר בדקו את תגובת התאים בנוכחות איבופרופן ראו הפחתה ביצור נוגדנים מסוג מסויים ב-97% ובסוג אחר ב-70%.
החוקרים המשיכו ובידדו תאי B בלבד וכן בדקו במספר זנים של עכברי מעבדה שחלקם נעדרו Cox-2 (כבקרה בניסוי).
כמוכן נבדקו קשרים של מנה ותגובה, וקשר לחלון הזמן בו ניתנו החומרים. נבדק האם התרופות פגעו פגיעה כללית בחיות (viability) של התאים
הנבדקים (בקצרה - לא)
לפני המסקנות הבומבסטיות צריך לסייג כי לא ממש נסגר הלופ הקושר בין מעכבי Cox-2 לעיכוב יצירת נוגדנים. כלומר הסיבה המולקולרית והקשר בין החומרים ופעולתם על כל מיני מנגנוני בקרה תאיים לא הובנו לגמרי, אבל:
מסקנות
אקצר מאוד את המאמר ואגיע למסקנות שעיקרן הוא שנטילת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן, בסמוך לזמן המפגש עם גורם המחלה עלולה להביא להפחתה משמעותית ביכולתם של תאי B לייצר נוגדנים. לכך יש השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור למתן חיסונים באוכלוסיה (ובעיקר בקשישים הנוטלים סוגים רבים של NSAIDs) וכן בקרב הציבור הכללי בכל הקשור בהתמודדות עם זיהומים, בדגש על זיהומים ויראליים:
In conclusion, we report that a panel of widely used NSAIDs blunts antibody synthesis in human PBMCs and in purified B cells. Ibuprofen’s ability to reduce antibody production was concentration- and time-dependent and likely occurred via Cox-2 inhibition. Our results call for awareness regarding the consequences that NSAIDs can have on immunity. NSAIDs are one of the most commonly used drugs; they are recommended for all age categories, are prescribed for relieving transient pain or in cases of serious inflammatory diseases. By decreasing antibody synthesis, NSAIDs also have the ability to weaken the immune system which can have serious consequences for children, the elderly and the immune-compromised patients.
או בשפה פשוטה, כנראה שמפחיתי חום ודלקת ממשפחת האיבופרופן, באמצעות חסימת Cox-2 גורמים להפחתה מדודה ׁׁ(זאת אומרת שלא סתם תלויה בנוכחות, אלא כזאת שיש בה קשר של כמות-תגובה) בכושר ייצור נוגדנים של תאים לבנים בכלל ותאי B בפרט.
עקב שכיחות השימוש הרבה בהם, החוקרים מזהירים כי יתכנו השלכות חמורות בשימוש בתרופות אלו, ובעיקר
בעת הצורך במערכת חיסונית מתפקדת במלואה. ואני תוהה איך לא שמענו על כך מאף אחד ובוודאי לא מרופאי המשפחה, עד היום.
יש לציין כי במאמר*** שקדם למאמר זה, הראו החוקרים מעכבי Cox-2 הביאו להפחתה ביצירת נוגדנים כנגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)
וכהערת שוליים למתאמנים אפנה אתכם לקרוא עוד מאמר† שבו מראים כי צריכת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן פוגעת בתגובה החיובית של השרירים לאימון
מקורות
* French health minister tweet
** Cell Immunol. 2009 ; 258(1): 18–28. doi:10.1016/j.cellimm.2009.03.007.
*** Ryan EP, Malboeuf CM, Bernard M, Rose RC, Phipps RP
J Immunol. 2006 Dec 1; 177(11):7811-9.
† Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Mar;282(3):E551-6.
†† Fang, Lei et al. The Lancet Respiratory Medicine, 2020, Volume 0, Issue 0
אחד הדברים הראשונים שאדם עושה כנראה לאחר שעולה חום גופו בעקבות מחלה, וכנראה עשו גם חלק מאותם אנשים שנדבקו בקורונה במגיפה שפרצה בינואר הזה (2020), הוא ליטול תרופה ללא-מרשם להורדת חום ממשפחת האיבופרופן, שהידועות מבינהן קרויות בשמן המסחרי בארץ “אדוויל” ו"נורופן”.
בעקבות המלצת שר הבריאות הצרפתי (שבאופן מפתיע לפוליטיקאי בימינו, הינו רופא אמיתי) שלא לקחת תרופות מורידות חום ממשפחה זאת* אלא רק כאלה ממשפחת הפארצטאמול (לדוגמא, אקמול), שכן הן עלולות להחמיר את הזיהום, יצאתי לאינטרנט לחפש אולי סימוכין לעניין הזה. אולי מישהו כבר בדק, חקר ומצא, בלי קשר לקורונה - האם יש איזו אמת בדבר הזה על האיבופרופן. אולי זה נכון אבל פשוט לא סיפרו לנו. אז כן, כפי שהכותרת הקליקבייטית מעידה, יש מחקר כזה.
יש וחשוב לציין שבימים האחרונים עלו קולות המחזקים ואחרים המחלישים הנחה זאת בקשר לשימוש באיבופרופן והדעות לכאן ולכאן. ארגון הבריאות העולמי (WHO) יצא בהודעת דוברות שתמכה בהפסקת שימוש ולאחר מכן יצאה בהצהרה הפוכה בו באותה עת פירסם כתב העת היוקרתי The Lancet מאמר†† אשר מעלה חשש, באמצעות היסק תיאורטי - אך לא בדוק ניסויית, כי שימוש כללי במעכבי ACE שאיבופרופן משתייכים לקבוצה זאת, מביאים לביטוי ביתר של ACE2 שהוא חלבון המטרה של נגיף SARS-Cov-2. זאת בהתבסס כי שיעור משמעותי ממקרי המוות כתוצאה מהמחלה אותו מחולל הנגיף הם חולים במחלות כמו יתר לחץ דם וסוכרת אשר לרוב מטופלים במעכבי ACE.
אז בקיצור, ואני לא רופא, לפחות על פי המחקר אותו אביא מטה וביחס למחקרים אחרים (על אף הסתירות ביניהם), לא מומלץ ליטול מורידי חום ממשפחת האיבופרופן כי הם עלולים להחליש את התגובה החיסונית באופן דרמטי. מאידך יש לזכור כי זהו מחקר אחד שלא ממש עשה גלים בעולם המדע וייתכן ומימצאיו הופרכו במחקרים שבאו לאחריו. לשיפוטכם ולשיקול שכלכם יהיה אשר יהיה כוחו, אמן!
בהרחבה
כותרת המאמר** היא כמעט שערוריה. המאמר פורסם בכתב עת רציני בשנת 2009 וכותרתו המתורגמת היא: איבופרופן ועוד סוגי תרופות נוגדות דלקת מעכבות/מונעות (inhibit) ייצור נוגדנים בתאים אנושיים.
רגע אבל מה זה בכלל “משפחת ה-NSAID”?
טוב, זוהי משפחת חומרים מעכבי דלקת לא מובססי סטרואידים ופעולתם הרלוונטית להורדת חום והפחתת תגובה דלקתית היא בעיכוב (פגיעה בכושר הייצור) של, בין היתר, חלבון (אנזים) בשם Cox-2.
בקווים מאוד כללים, “תוצר” פעילותו של אנזים זה, המצוי בתאים רבים בגוף היא תגובה דלקתית. חלקנו מרגישים מהי תגובה דלקתית בצורה די ברורה: נחוש בחום, נפיחות וכאב. זהו מנגנון גיוס כללי של מערכת החיסון לפעול באזור מסוים. כנראה שחסימת אותו Cox-2 תביא להפחתת התגובה הדלקתית (טוב, זה די מוכח) אבל לא ממש נבדק אם חסימת האנזים הזה בתאי מערכת החיסון עצמה (ולא בתאים הפגועים עצמם), נניח סתם כ"נזק משני” מעצם הימצאותם של תאים אלה בדם בסמוך לתאים שנפגעו, תביא גם לפגיעה בתגובה הטבעית והרצויה של תאים אלה בייצור נוגדנים. ופגיעה בייצור נוגדנים רבותי היא לא עניין שולי.
בזמן כתיבת המאמר, כאמור - בשנת 2009, היו כ-50 סוגי חומרים במשפחה הנ"ל וכבר אז היו ידועות תופעות לוואי רבות הכוללות: פגיעה בכבד, פגיעה בעינים, דלקת קרום המח, פגיעה בהחלמה משברים, רעילות במערכת העיכול (שנפתרה על ידי מעכבים ספציפים ל- Cox-2 ומניעת עיכוב קרוב משפחתו Cox-1) אך אותם מעכבים יותר ספציפיים נצפו כגורמים להתקפי לב ושבץ. כמוכן, כך מוסיפים הכותבים במאמר, יש יותר ויותר עדויות לכך כי קיימת אפשרות כי משפחת חומרים אלה גורמים לפגיעה בתאי T ובמונוציטים (שמתמיינים למקרופג'ים בין היתר) המהווים חלק מהתגובה החיסונית.
נראה לי שעד כאן כבר יש מספיק סיבות מדוע לא כדאי לקחת מפחיתי דלקת וחום ממשפחת האיבופרופן. אבל הנה, במאמר הלכו לבדוק פן נוסף של אפשרות לנזק שתרופות אלה גורמות - נזק לתאי B האחראים לייצור נוגדנים. נוגדנים חבר'ה! אלה שבין היתר תוקפים וירוסים. הולישיט…
מה עשו?
לקחו דגימות דם אנושיות ובודדו מהן תאי דם לבנים ובהמשך ספציפית תאי B.
בעזרת שני חומרים ידועים הגורמים לתגובה חיסונית ויצירת נוגדנים (שאפשר בקלות אחרכך למדוד את כמות הנוגדנים שנוצרו כנגד אותם חומרים) יצרו בתאים המבודדים תגובה חיסונית. לחלק מהתאים נתנו מעין טיפול בריכוז פרמאקולוגי בחומרים הבאים: אינדומטצין (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר), SC-58125 (חוסם cox-2 ספציפי), אספירין, טיילנול (ממשפחת פאראצטמול - בארץ ידוע כאקמול) ונפרוקסן (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר)
התוצאות הראו שחומרים אלו הביאו להפחתה משמעותית ביכולת התאים לייצר נוגדנים. ובאופן ספציפי, כאשר בדקו את תגובת התאים בנוכחות איבופרופן ראו הפחתה ביצור נוגדנים מסוג מסויים ב-97% ובסוג אחר ב-70%.
החוקרים המשיכו ובידדו תאי B בלבד וכן בדקו במספר זנים של עכברי מעבדה שחלקם נעדרו Cox-2 (כבקרה בניסוי).
כמוכן נבדקו קשרים של מנה ותגובה, וקשר לחלון הזמן בו ניתנו החומרים. נבדק האם התרופות פגעו פגיעה כללית בחיות (viability) של התאים
הנבדקים (בקצרה - לא)
לפני המסקנות הבומבסטיות צריך לסייג כי לא ממש נסגר הלופ הקושר בין מעכבי Cox-2 לעיכוב יצירת נוגדנים. כלומר הסיבה המולקולרית והקשר בין החומרים ופעולתם על כל מיני מנגנוני בקרה תאיים לא הובנו לגמרי, אבל:
מסקנות
אקצר מאוד את המאמר ואגיע למסקנות שעיקרן הוא שנטילת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן, בסמוך לזמן המפגש עם גורם המחלה עלולה להביא להפחתה משמעותית ביכולתם של תאי B לייצר נוגדנים. לכך יש השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור למתן חיסונים באוכלוסיה (ובעיקר בקשישים הנוטלים סוגים רבים של NSAIDs) וכן בקרב הציבור הכללי בכל הקשור בהתמודדות עם זיהומים, בדגש על זיהומים ויראליים:
In conclusion, we report that a panel of widely used NSAIDs blunts antibody synthesis in human PBMCs and in purified B cells. Ibuprofen’s ability to reduce antibody production was concentration- and time-dependent and likely occurred via Cox-2 inhibition. Our results call for awareness regarding the consequences that NSAIDs can have on immunity. NSAIDs are one of the most commonly used drugs; they are recommended for all age categories, are prescribed for relieving transient pain or in cases of serious inflammatory diseases. By decreasing antibody synthesis, NSAIDs also have the ability to weaken the immune system which can have serious consequences for children, the elderly and the immune-compromised patients.
או בשפה פשוטה, כנראה שמפחיתי חום ודלקת ממשפחת האיבופרופן, באמצעות חסימת Cox-2 גורמים להפחתה מדודה ׁׁ(זאת אומרת שלא סתם תלויה בנוכחות, אלא כזאת שיש בה קשר של כמות-תגובה) בכושר ייצור נוגדנים של תאים לבנים בכלל ותאי B בפרט.
עקב שכיחות השימוש הרבה בהם, החוקרים מזהירים כי יתכנו השלכות חמורות בשימוש בתרופות אלו, ובעיקר
בעת הצורך במערכת חיסונית מתפקדת במלואה. ואני תוהה איך לא שמענו על כך מאף אחד ובוודאי לא מרופאי המשפחה, עד היום.
יש לציין כי במאמר*** שקדם למאמר זה, הראו החוקרים מעכבי Cox-2 הביאו להפחתה ביצירת נוגדנים כנגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)
וכהערת שוליים למתאמנים אפנה אתכם לקרוא עוד מאמר† שבו מראים כי צריכת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן פוגעת בתגובה החיובית של השרירים לאימון
מקורות
* French health minister tweet
** Cell Immunol. 2009 ; 258(1): 18–28. doi:10.1016/j.cellimm.2009.03.007.
*** Ryan EP, Malboeuf CM, Bernard M, Rose RC, Phipps RP
J Immunol. 2006 Dec 1; 177(11):7811-9.
† Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Mar;282(3):E551-6.
†† Fang, Lei et al. The Lancet Respiratory Medicine, 2020, Volume 0, Issue 0
כותרת המאמר** היא כמעט שערוריה. המאמר פורסם בכתב עת רציני בשנת 2009 וכותרתו המתורגמת היא: איבופרופן ועוד סוגי תרופות נוגדות דלקת מעכבות/מונעות (inhibit) ייצור נוגדנים בתאים אנושיים.
רגע אבל מה זה בכלל “משפחת ה-NSAID”?
טוב, זוהי משפחת חומרים מעכבי דלקת לא מובססי סטרואידים ופעולתם הרלוונטית להורדת חום והפחתת תגובה דלקתית היא בעיכוב (פגיעה בכושר הייצור) של, בין היתר, חלבון (אנזים) בשם Cox-2.
בקווים מאוד כללים, “תוצר” פעילותו של אנזים זה, המצוי בתאים רבים בגוף היא תגובה דלקתית. חלקנו מרגישים מהי תגובה דלקתית בצורה די ברורה: נחוש בחום, נפיחות וכאב. זהו מנגנון גיוס כללי של מערכת החיסון לפעול באזור מסוים. כנראה שחסימת אותו Cox-2 תביא להפחתת התגובה הדלקתית (טוב, זה די מוכח) אבל לא ממש נבדק אם חסימת האנזים הזה בתאי מערכת החיסון עצמה (ולא בתאים הפגועים עצמם), נניח סתם כ"נזק משני” מעצם הימצאותם של תאים אלה בדם בסמוך לתאים שנפגעו, תביא גם לפגיעה בתגובה הטבעית והרצויה של תאים אלה בייצור נוגדנים. ופגיעה בייצור נוגדנים רבותי היא לא עניין שולי.
בזמן כתיבת המאמר, כאמור - בשנת 2009, היו כ-50 סוגי חומרים במשפחה הנ"ל וכבר אז היו ידועות תופעות לוואי רבות הכוללות: פגיעה בכבד, פגיעה בעינים, דלקת קרום המח, פגיעה בהחלמה משברים, רעילות במערכת העיכול (שנפתרה על ידי מעכבים ספציפים ל- Cox-2 ומניעת עיכוב קרוב משפחתו Cox-1) אך אותם מעכבים יותר ספציפיים נצפו כגורמים להתקפי לב ושבץ. כמוכן, כך מוסיפים הכותבים במאמר, יש יותר ויותר עדויות לכך כי קיימת אפשרות כי משפחת חומרים אלה גורמים לפגיעה בתאי T ובמונוציטים (שמתמיינים למקרופג'ים בין היתר) המהווים חלק מהתגובה החיסונית.
נראה לי שעד כאן כבר יש מספיק סיבות מדוע לא כדאי לקחת מפחיתי דלקת וחום ממשפחת האיבופרופן. אבל הנה, במאמר הלכו לבדוק פן נוסף של אפשרות לנזק שתרופות אלה גורמות - נזק לתאי B האחראים לייצור נוגדנים. נוגדנים חבר'ה! אלה שבין היתר תוקפים וירוסים. הולישיט…
מה עשו?
לקחו דגימות דם אנושיות ובודדו מהן תאי דם לבנים ובהמשך ספציפית תאי B.
בעזרת שני חומרים ידועים הגורמים לתגובה חיסונית ויצירת נוגדנים (שאפשר בקלות אחרכך למדוד את כמות הנוגדנים שנוצרו כנגד אותם חומרים) יצרו בתאים המבודדים תגובה חיסונית. לחלק מהתאים נתנו מעין טיפול בריכוז פרמאקולוגי בחומרים הבאים: אינדומטצין (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר), SC-58125 (חוסם cox-2 ספציפי), אספירין, טיילנול (ממשפחת פאראצטמול - בארץ ידוע כאקמול) ונפרוקסן (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר)
התוצאות הראו שחומרים אלו הביאו להפחתה משמעותית ביכולת התאים לייצר נוגדנים. ובאופן ספציפי, כאשר בדקו את תגובת התאים בנוכחות איבופרופן ראו הפחתה ביצור נוגדנים מסוג מסויים ב-97% ובסוג אחר ב-70%.
החוקרים המשיכו ובידדו תאי B בלבד וכן בדקו במספר זנים של עכברי מעבדה שחלקם נעדרו Cox-2 (כבקרה בניסוי).
כמוכן נבדקו קשרים של מנה ותגובה, וקשר לחלון הזמן בו ניתנו החומרים. נבדק האם התרופות פגעו פגיעה כללית בחיות (viability) של התאים
הנבדקים (בקצרה - לא)
לפני המסקנות הבומבסטיות צריך לסייג כי לא ממש נסגר הלופ הקושר בין מעכבי Cox-2 לעיכוב יצירת נוגדנים. כלומר הסיבה המולקולרית והקשר בין החומרים ופעולתם על כל מיני מנגנוני בקרה תאיים לא הובנו לגמרי, אבל:
מסקנות
אקצר מאוד את המאמר ואגיע למסקנות שעיקרן הוא שנטילת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן, בסמוך לזמן המפגש עם גורם המחלה עלולה להביא להפחתה משמעותית ביכולתם של תאי B לייצר נוגדנים. לכך יש השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור למתן חיסונים באוכלוסיה (ובעיקר בקשישים הנוטלים סוגים רבים של NSAIDs) וכן בקרב הציבור הכללי בכל הקשור בהתמודדות עם זיהומים, בדגש על זיהומים ויראליים:
In conclusion, we report that a panel of widely used NSAIDs blunts antibody synthesis in human PBMCs and in purified B cells. Ibuprofen’s ability to reduce antibody production was concentration- and time-dependent and likely occurred via Cox-2 inhibition. Our results call for awareness regarding the consequences that NSAIDs can have on immunity. NSAIDs are one of the most commonly used drugs; they are recommended for all age categories, are prescribed for relieving transient pain or in cases of serious inflammatory diseases. By decreasing antibody synthesis, NSAIDs also have the ability to weaken the immune system which can have serious consequences for children, the elderly and the immune-compromised patients.
או בשפה פשוטה, כנראה שמפחיתי חום ודלקת ממשפחת האיבופרופן, באמצעות חסימת Cox-2 גורמים להפחתה מדודה ׁׁ(זאת אומרת שלא סתם תלויה בנוכחות, אלא כזאת שיש בה קשר של כמות-תגובה) בכושר ייצור נוגדנים של תאים לבנים בכלל ותאי B בפרט.
עקב שכיחות השימוש הרבה בהם, החוקרים מזהירים כי יתכנו השלכות חמורות בשימוש בתרופות אלו, ובעיקר
בעת הצורך במערכת חיסונית מתפקדת במלואה. ואני תוהה איך לא שמענו על כך מאף אחד ובוודאי לא מרופאי המשפחה, עד היום.
יש לציין כי במאמר*** שקדם למאמר זה, הראו החוקרים מעכבי Cox-2 הביאו להפחתה ביצירת נוגדנים כנגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)
וכהערת שוליים למתאמנים אפנה אתכם לקרוא עוד מאמר† שבו מראים כי צריכת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן פוגעת בתגובה החיובית של השרירים לאימון
מקורות
* French health minister tweet
** Cell Immunol. 2009 ; 258(1): 18–28. doi:10.1016/j.cellimm.2009.03.007.
*** Ryan EP, Malboeuf CM, Bernard M, Rose RC, Phipps RP
J Immunol. 2006 Dec 1; 177(11):7811-9.
† Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Mar;282(3):E551-6.
†† Fang, Lei et al. The Lancet Respiratory Medicine, 2020, Volume 0, Issue 0
לקחו דגימות דם אנושיות ובודדו מהן תאי דם לבנים ובהמשך ספציפית תאי B.
בעזרת שני חומרים ידועים הגורמים לתגובה חיסונית ויצירת נוגדנים (שאפשר בקלות אחרכך למדוד את כמות הנוגדנים שנוצרו כנגד אותם חומרים) יצרו בתאים המבודדים תגובה חיסונית. לחלק מהתאים נתנו מעין טיפול בריכוז פרמאקולוגי בחומרים הבאים: אינדומטצין (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר), SC-58125 (חוסם cox-2 ספציפי), אספירין, טיילנול (ממשפחת פאראצטמול - בארץ ידוע כאקמול) ונפרוקסן (התוויה: כאבים ודלקות ראומטיים בעיקר) התוצאות הראו שחומרים אלו הביאו להפחתה משמעותית ביכולת התאים לייצר נוגדנים. ובאופן ספציפי, כאשר בדקו את תגובת התאים בנוכחות איבופרופן ראו הפחתה ביצור נוגדנים מסוג מסויים ב-97% ובסוג אחר ב-70%.
החוקרים המשיכו ובידדו תאי B בלבד וכן בדקו במספר זנים של עכברי מעבדה שחלקם נעדרו Cox-2 (כבקרה בניסוי). כמוכן נבדקו קשרים של מנה ותגובה, וקשר לחלון הזמן בו ניתנו החומרים. נבדק האם התרופות פגעו פגיעה כללית בחיות (viability) של התאים הנבדקים (בקצרה - לא)
לפני המסקנות הבומבסטיות צריך לסייג כי לא ממש נסגר הלופ הקושר בין מעכבי Cox-2 לעיכוב יצירת נוגדנים. כלומר הסיבה המולקולרית והקשר בין החומרים ופעולתם על כל מיני מנגנוני בקרה תאיים לא הובנו לגמרי, אבל:
מסקנות
אקצר מאוד את המאמר ואגיע למסקנות שעיקרן הוא שנטילת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן, בסמוך לזמן המפגש עם גורם המחלה עלולה להביא להפחתה משמעותית ביכולתם של תאי B לייצר נוגדנים. לכך יש השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור למתן חיסונים באוכלוסיה (ובעיקר בקשישים הנוטלים סוגים רבים של NSAIDs) וכן בקרב הציבור הכללי בכל הקשור בהתמודדות עם זיהומים, בדגש על זיהומים ויראליים:
In conclusion, we report that a panel of widely used NSAIDs blunts antibody synthesis in human PBMCs and in purified B cells. Ibuprofen’s ability to reduce antibody production was concentration- and time-dependent and likely occurred via Cox-2 inhibition. Our results call for awareness regarding the consequences that NSAIDs can have on immunity. NSAIDs are one of the most commonly used drugs; they are recommended for all age categories, are prescribed for relieving transient pain or in cases of serious inflammatory diseases. By decreasing antibody synthesis, NSAIDs also have the ability to weaken the immune system which can have serious consequences for children, the elderly and the immune-compromised patients.
או בשפה פשוטה, כנראה שמפחיתי חום ודלקת ממשפחת האיבופרופן, באמצעות חסימת Cox-2 גורמים להפחתה מדודה ׁׁ(זאת אומרת שלא סתם תלויה בנוכחות, אלא כזאת שיש בה קשר של כמות-תגובה) בכושר ייצור נוגדנים של תאים לבנים בכלל ותאי B בפרט.
עקב שכיחות השימוש הרבה בהם, החוקרים מזהירים כי יתכנו השלכות חמורות בשימוש בתרופות אלו, ובעיקר
בעת הצורך במערכת חיסונית מתפקדת במלואה. ואני תוהה איך לא שמענו על כך מאף אחד ובוודאי לא מרופאי המשפחה, עד היום.
יש לציין כי במאמר*** שקדם למאמר זה, הראו החוקרים מעכבי Cox-2 הביאו להפחתה ביצירת נוגדנים כנגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)
וכהערת שוליים למתאמנים אפנה אתכם לקרוא עוד מאמר† שבו מראים כי צריכת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן פוגעת בתגובה החיובית של השרירים לאימון
מקורות
* French health minister tweet
** Cell Immunol. 2009 ; 258(1): 18–28. doi:10.1016/j.cellimm.2009.03.007.
*** Ryan EP, Malboeuf CM, Bernard M, Rose RC, Phipps RP
J Immunol. 2006 Dec 1; 177(11):7811-9.
† Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Mar;282(3):E551-6.
†† Fang, Lei et al. The Lancet Respiratory Medicine, 2020, Volume 0, Issue 0
אקצר מאוד את המאמר ואגיע למסקנות שעיקרן הוא שנטילת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן, בסמוך לזמן המפגש עם גורם המחלה עלולה להביא להפחתה משמעותית ביכולתם של תאי B לייצר נוגדנים. לכך יש השלכות מרחיקות לכת בכל הקשור למתן חיסונים באוכלוסיה (ובעיקר בקשישים הנוטלים סוגים רבים של NSAIDs) וכן בקרב הציבור הכללי בכל הקשור בהתמודדות עם זיהומים, בדגש על זיהומים ויראליים:
In conclusion, we report that a panel of widely used NSAIDs blunts antibody synthesis in human PBMCs and in purified B cells. Ibuprofen’s ability to reduce antibody production was concentration- and time-dependent and likely occurred via Cox-2 inhibition. Our results call for awareness regarding the consequences that NSAIDs can have on immunity. NSAIDs are one of the most commonly used drugs; they are recommended for all age categories, are prescribed for relieving transient pain or in cases of serious inflammatory diseases. By decreasing antibody synthesis, NSAIDs also have the ability to weaken the immune system which can have serious consequences for children, the elderly and the immune-compromised patients.
עקב שכיחות השימוש הרבה בהם, החוקרים מזהירים כי יתכנו השלכות חמורות בשימוש בתרופות אלו, ובעיקר בעת הצורך במערכת חיסונית מתפקדת במלואה. ואני תוהה איך לא שמענו על כך מאף אחד ובוודאי לא מרופאי המשפחה, עד היום.
יש לציין כי במאמר*** שקדם למאמר זה, הראו החוקרים מעכבי Cox-2 הביאו להפחתה ביצירת נוגדנים כנגד וירוס הפפילומה האנושי (HPV)
וכהערת שוליים למתאמנים אפנה אתכם לקרוא עוד מאמר† שבו מראים כי צריכת NSAIDs ממשפחת האיבופרופן פוגעת בתגובה החיובית של השרירים לאימון
מקורות
* French health minister tweet
** Cell Immunol. 2009 ; 258(1): 18–28. doi:10.1016/j.cellimm.2009.03.007.
*** Ryan EP, Malboeuf CM, Bernard M, Rose RC, Phipps RP
J Immunol. 2006 Dec 1; 177(11):7811-9.
† Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Mar;282(3):E551-6.
†† Fang, Lei et al. The Lancet Respiratory Medicine, 2020, Volume 0, Issue 0
* French health minister tweet
** Cell Immunol. 2009 ; 258(1): 18–28. doi:10.1016/j.cellimm.2009.03.007.
*** Ryan EP, Malboeuf CM, Bernard M, Rose RC, Phipps RP J Immunol. 2006 Dec 1; 177(11):7811-9.
† Am J Physiol Endocrinol Metab. 2002 Mar;282(3):E551-6.
†† Fang, Lei et al. The Lancet Respiratory Medicine, 2020, Volume 0, Issue 0